שינוי גישה מאת אבא של גלעד שליט - נועם שליט

הרגילו אותנו לחשוב שכמות המחבלים שישוחררו תקבע את שחרור גלעד שליט.

נוכחנו לדעת שלא. עכשיו, ארה"ב מתכוונת להעניק סכום ענק של 300 מליון דולאר לשיקום עזה,

כאשר אותם 300 מיליון דולר יכלו אולי גם לשכנע מישהו שם לשחרר את גלעד!

מעולם לא הוצג כופר כה גבוהה תמורת שבוי,

למה לא לנסות ולפדות את גלעד כשנותנים מתנות כאלה?

300 מיליון דולר!אנא חתמו על עצומה זו, אשר תוגש לנשיא ארה"ב

בבקשה לתת את הכסף רק בתנאי שגלעד ישוחרר.
זאת הפעם הראשונה שאני שולח בקשה כזו כי אני מאמין שהפעם זה יכול לשנות.

לא ניסינו שום דרך אחרת, בואו ננסה את זה.בבקשה חתמו עכשיו!

חייבים להתנות את מתן הסיוע לרצועת עזה בשחרור גלעד‎!
סרטון קצר ועצומה-אנא לחצו על הקישור הבא:
עברית:http://dogood.aish.com/giladHebrew/
אנגלית:ENGLISH
http://dogood.aish.com/gilad/
אנא העבירו המסר לחבריכם בארץ ובחו"ל
תודה!

Noam Shalit

בקשת הסליחה שלי

בשנה גדושה באימהות מרעיבות חניונים בוערים ובחירות בירושלים
אני רוצה לבקש סליחה מה"קנואים".
סליחה על זה שלפעמים נוח לי להיות קצת יפה נפש עם חברי החילונים,
להביע את הזעזוע שלי מהאבנים והפחים הבוערים,
להיראות "שפוי" ודמוקרטי.
במובן מסויים נוח לנו להתיפייף כשאנחנו יודעים שאתם שם, שומרים על החומות.

כמו החילונים שטיפה יותר נוח להם לא לשמור כלום כי הם יודעים שאחנו החרדים כאן
כדי לשמור על הגחלת, בשביל כולנו,
גם לנו לפעמים נוח לייצג את "הרוב השפוי" בידיעה שיש מי שיעשה עבורנו את העבודה השחורה
והלא פופולארית של ההליכה עד הסוף וללא פשרות עם ההשקפה החרדית הטהורה.
נוח לנו עם חוסר ההשלמה עם שלטון הציונות החילונית, עם חוסר קבלת עול מלכות של החילונים.

כיף לנו שאיפושהו, מישהו שומר על העברית כשפת קודש בלבד,
נוח לנו שיש פלג במחנה שאומר את כל מה שהוא חושב מבלי לנסות למצוא חן בעיני אף אחד,
נוח לנו למצוא חן בעיני אחרים על חשבונכם.
לפעמים ה"אנחנו והם" מתערבב לנו, לפעמים נחמד לנו יותר לצרף את האנחנו אליהם על חשבון האנחנו איתכם.
על כל אלו אני מבקש סליחה.
ותודה.
זה לא שאני בעד שריפת פחים וגם לא ממש השתכנעתי שבהדסה עורכים ניסויים בבני אדם [...]
אבל תודה שאתם שם, נלחמים, שומרים, על החומות. אלו לא החומות שלכם,
אלו החומות שלנו.
על כל אותם פעמים שאמרתי לעצמי ולחברי שאני מתנגד להפגנות האלימות בחניונים
אבל באיזו פינה בלב שמחתי שיש מישהו שנלחם, על השבת, על היסודות.
כי הציונים החילונים הם באמת כופרים,
הם לא שותפים לחזון שלנו "לתקן עולם במלכות ש-די",
השבת באמת נרמסת בארץ ישראל,
החמץ בפסח באמת עובר כל גבול,
בתי הקפה פתוחים כולם בט' באב,
חוסר הכבוד למתים ולקברים הוא באמת מתחת לכל ביקורת,
תכניות הלימודים שלהם והתקשורת המטמטמת שלהם הם באמת תכניות שמד רוחניות.

אבל עזבו אותי מזה,
יותר נחמד לעשות משהו למען גלעד שליט או איכות הסביבה..
בשביל המלחמות האלו ישלנו אותם, את הקנואים.
על כך סליחתי.
על כך תודתי.
גם אם אני לא מסכים עם הכל,
סליחה על כל פעם שהרגשתי יותר קרוב לחילונים מאליכם.

דברים שרואים משם לא רואים מכאן

יענקי איזק,
אחרי 6 שנים של עבודה משותפת, כשבהרבה מובנים גדלנו ביחד,
אחרי אלפי שעות שיחה נסיעות ופגישות, מליוני סמסים, לדעתי מאות קמפיינים וכמה סיבובי בחירות
אחרי 6 שנים שבהם שמחות משפחתיות, חגים ואירועים,
חשבנו במשותף ללכת על שינוי.
במקביל לעבודה בגל אורן BSD יענקי החל לשמש בתפקיד יועץ התקשורת של סגן שר הבריאות יעקב ליצמן.

באחד הלילות האחרונים בשעה מאוחרת קיבלתי ממנו מייל מרגש.
ביקשתי וקיבלתי רשות להעלות אותו כאן בבלוג. ככתבו וכלשונו.
הדבר היחידי ש"צינזרתי" הוא שם של מישו.



אחי,
אחרי 6 שנים ביחד יום יום,
חשבנו במשותף ללכת על שינוי.
אני מרגיש חובה לומר לך היום, אחרי כמה חודשים בתפקיד שלא צפיתי מה יהיה גודל השוני. לאיזה סוג של עיסוקים אדרש לפעול, לאילו מושגים של צרות ובעיות, כשבאופן רשמי אתה בכלל מוגדר בתחום התקשורת ששנינו עוסקים בו מכף רגל עד ראש.

לכאורה מה לי ולזה?
ומצד שני אצלנו, כמו שזה אצלנו, תוך שניה זה מוצא את הדרך אליך. הבן של חבר, אחות של שכנה, מכר מהעבודה, הלקוח שלו. מייד.

ופתאום אתה חושב על מצב דומה שאילו היית נדרש לעזרה ומבין שעכשיו זה אתה, זה בידיים שלך. לפעמים אני מרגיש שעצם ההבנה הזאת יכולה להשאיר אותך משותק..

כמי שחי ונושם תקשורת, מיותר להסביר לך מה אני עושה כאן. אבל יש דברים, ותסלח לי מאיר היקר על קביעתי החד משמעית, שאין לך צל של מושג, כמו שלי לא היה בדל של מידע, מהי משמעותן של פניות ציבור בענייני רפואה.

אחת ליומיים-שלושה אתה עוצר במסדרונות ותוהה בשקט ספק לעצמך, ספק לעמיתך לצוות – האם אני במוקד מד"א או נקלע בטעות לזירת נפגעים המשוועים לעזרה, ואני מדבר על המסדרונות של הלשכה כן? סוגי המקרים שרואים בקרבתו של ליצמן ואנשיו כתובת לסיוע הינם רבים מגוונים ובחלקם הגדול קשים מנשוא. ובמקרה מעין זה כל הלשכה צבא וכל הצוות בצו 8. כשהפקס פולט פניה ישירה מהורה לילד שצריך לעבור ניתוח דחוף וכש XXXX [עסקן רפואה חשוב], עימו מתייעצים בני המשפחה, פורך זוג ידיו וקובע: רק ליצמן יכול לעזור! רק סגן השר יכול לסדר את העניין. בעצה טובה, בדחיפה, במילה נכונה או כל פתרון מוצע אחר - כל שיעורי הקואוצ'ינג ואימונים נוקשים על כללי סדר וארגון ובירוקרטיה, נמוגים באחת.

וכעת לך תסביר לפונים אליך בעת מצוקה שאתה בסך הכל בתפקיד באגף התקשורת וכי יש צוות מיומן ומקצועי שתפקידו לטפל בפניות אלו. לא! אתה משתתק ומנסה לעזור ולסייע בקידום הפנייה.

לקח לי קצת זמן להבין אבל כיום ברור שהגעתי למקום שבו קשה להגדיר מחלקות וכללים המוכרים לנו מעולם הפרסום והמדיה והוא הרבה יותר ממקום עבודה. אתה עומד נבוך פעמיים ביום כשאתה נדרש להחליט במה לטפל; בהודעה על מוכנות בית החולים והבאת מידע חיוני לציבור, או לחילופין בילד חולה שמחכה במיון וצריך התערבות סגן השר או אישיות מקצועית אחרת.

ופתאום בין כל זה לבין הודעה על השפעת, חילופי מנכלי"ם ותעודת הוקרה של מנהל מוסד מוביל לסגן השר, אתה חוזר לשרון. כן, כן, לאריק שרון, אך לא לאשפוזו הארוך מדאי, לא להתמוטטותו הרפואית ולא לקומה בה הוא שרוי – למרות שאתה בתחום הבריאות... אתה חוזר למשפט שכל כך אפיין את שרון במשך כהונתו: "דברים שרואים מכאן לא רואים משם..." כמה נכון, ככה צודק. והמשפט הממתג הזה, כאילו נכתב בשבילך ועל ידך. אכן, "דברים שרואים מכאן, לא רואים, לא רואים בכלל, משם...."

כשנקראתי לדגל, ובעצה אחת איתך קפצתי למים לתפקיד נוסף במשרד הבריאות, חשבתי על הכול. חוץ מזה שאהפוך למיני עסקן רפואה וכמתנדב קבוע בארגון חסד, שכיום נראה בעייני כגדול ביותר במדינה.

שלך,

יעקב

קצת אלול: השפעת התשובה על מהלכי הרוח החיים והמעשה בכלל

התשובה מרימה את האדם מכל השפלויות הנמצאות בעולם,

ועם זה, איננו נעשה זר אל העולם,

אלא הוא מרומם עימו את העולם ואת החיים.

אותן הנטיות של החטא הן מזדככות בו.

הרצון העז, הפורץ כל גבול, שגרם לחטא,

הוא בעצמו נעשה כח חי ופועל גדולות ונשגבות לטובה ולברכה.

וגדולה של חיים ממקור הקודש העליון חופפת תמיד על התשובה ועל כל נושאי דגלה,

שהם הם הסולת של כל החיים,

הקוראים לתיקונם,

להסרת מכשולים ולשיבה אל טבע הטוב והאושר האמיתי,

אל העליונות הנשגבה החפשית באמת,

הראויה לאדם העולה למעלה על פי מקורו הרוחני ויסודו בצלם אלוקים.

הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל, "אורות התשובה" יב' א'.