יום ראשון, 30 במאי 2010

10 שאלות, ו-10 תשובות, מדוע מערכת הביטחון מכינה חדרי אירוח עם מיזוג אוויר למשתתפי משט השנאה?

התשובה ל 10 השאלות האלה ברורה. זו המדיניות של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושל שר הביטחון אהוד ברק. מי שמוכן לסבול מציאותם של בסיסי טילים של חיזבאללה בתוך סוריה, ולא מורה להשמידם, ומי שמוכן להרשות את זרימתם של טילי סקאד D ללבנון כדי שישגרו אותם משם על ערי ישראל, מוכן גם לסבול את נוכחותן של 8 ספינות שעל סיפונן אנשי טרור ושונאי ישראל, במים הטריטוריאליים של מדינת ישראל, ועוד מעלה אותם לחופים ומעניק להם תנאי לוקסוס של כפר נופש יווני.
1. למה ישראל מכינה חדרי אירוח עם מיזוג אוויר לתומכים בטרוריסטים ובשובי גלעד שליט. גלעד שליט מתגורר באוהל אירוח מהודר עם מיזוג אוויר?
2. למה מביאים את תוקפי ושונאי מדינת ישראל לנמל אשדוד ומכינים להם אוכל ושתייה קרה? גם גלעד שליט מקבל שתייה קרה? שישתו מים חמים מברזים חיצוניים שאין מעליהם סככות או צל.
3. למה מכינים להם עמדות רישום, כאילו הם מגיעים לכפר נופש על חופי יוון?
מי רוצה לדעת את שמותיהם או לראות את תמונותיהם ולשם מה?
4. למה מבטיחים להם שאם הם יהיו מוכנים לחתום על טפסים של המדינה הציונית יעלו אותם תוך 24 שעות על מטוסים, על חשבונו של משלם המיסים הישראלי בחזרה לארצותיהם? מה הנדיבות הכספית הפתאומית הזו?
5. אם גלעד שליט יחתום על טופס של הכרה במדינת החמס, גם הוא יועלה על אחת מאוניות משט התמיכה בטרור ויוכל לצאת מרצועת עזה?
6. למה לא משתקים בעזרת 10 צוללנים של חיל הים שיפעלו מתחת למים ו-5 מסוקים ללוחמה אלקטרונית שיפעלו מלמעלה, את מנועי הספינות ונותנים להן להיסחף במים לאן שהרוח תיקח אותם? בשביל מה צריך לגייס את כל חיל הים כדי לעצור אותן פיזית? שראש ממשלת טורקיה טאייפ ארדוגן העומד מאחורי המסע ישלח אוניות גרר טורקיות לגרור אותן חזרה לאיסטנבול. האחריות עליו לא עלינו. ולמה ישראל איננה אומרת זאת בקול רם?
7. מדוע לאחר שמנועי ומערכות החשמל והקשר של האוניות ישותקו לא משדרים להן לאחר מכן, או אפילו עכשיו ברמקולים, כי עתה כל מי שרוצה להגיע לעזה יכול לעשות זאת בשחייה חופשית במים על אחריותו האישית בלבד? נראה כמה מגיבורי התמיכה בטרור יסכנו את עצמם למען המטרה ויקפצו למים.
8. מדוע כל הטרוריסטים הנמצאים על האוניות ביניהם האב הילריון קפוצ'י, לשעבר הארכיבישוף של ירושלים שגורש מישראל ומוחמד סוואלחה, שנמלט ב-1990 מהשטחים לירדן בדרכון מזויף, לא יוחזקו כאן, תחת צווים מנהלים, בכלא נפחא עד אשר גלעד שליט לא ישוחרר?
צריך וכדאי לזכור, כי בחווילה של הילריון קפוצ'י בה היה מתגורר בשועפט העמודים נבנו כך שהם היו חלולים ובתוך החלל הוחבאו חומרי נפץ וכלי נשק שהוא מבריח מירדן לירושלים. כמו כן נמצאו בחללים, רשימות מפורטות של בתים ישראליים ברמת אשכול ובגבעת המבתר, כאשר כל בית מסומן למי בהנהגת הפלסטינים וממקורביו של איש הדת הזה הוא יינתן במתנה לאחר שתושביו היהודים יחוסלו. צריך וכדאי גם לזכור כי מוחמד סוואלחה לא במקרה נלמט מהשטחים, אלא שהוא היה מפקד החמס בגדה המערבית, ואיש אשר עמד מאחורי תכנון של עשרות פעולות טרור.
9. ומדוע חיל הים הישראלי לא נותן את הכבוד הראוי לח"כ חנין זועבי מבל"ד, לראש הפלג הצפוני של התנועה השייח ראאד סלאח, לראש ועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל מוחמד זידאן, בכיר הפלג הדרומי של התנועה האיסלאמית השייח חמאד אבו-דעאבס, ולכל אזרח ישראלי הנמצא על ספינות המשט, ומוביל אותם בעצמו לחופי עזה. שישהו שם כמה זמן שייקח, עד אשר גלעד שליט יוחזר. אם ישראל ומצרים היו יכולים לעשות זאת ב-2008 ללורין בוט Lauren Booth, גיסתו של ראש ממשלת בריטניה לשעבר טוני בלייר, שהגיעה במשט דומה לעזה, מדוע שלא ייתנו את אותה הזדמנות שווה לאזרחים ישראליים.
10. מדוע משלם המיסים הישראלי צריך לשלם עבור כל זה? מדוע שכל שקל ישראלי שיוצא על מבצע הזוי זה לא יקוזז מהכספים המזומנים שבנק ישראל מעביר כל שבוע לרצועת עזה?
[מתוך אתר "דבקה""]

יום חמישי, 27 במאי 2010

יום רביעי, 12 במאי 2010

יום שישי, 7 במאי 2010

במאה הזאת,

הדברים נכתבו ע"י אמנון שמוש, כיום בן 80,
סופר (ספרו המוכר ביותר הוא"מישל עזרא ספרא ובניו")
חבר קיבוץ מעיין ברוך.
חרף הידרדרות ראייתו עד כמעט עיוורון, ראייתו את המציאות בארצנו מפוקחת וחדה:
במאה הזאת השעון לא מתקתק,
המטלפן לא מחייג,
הסנדלר לא מתקן עקבים
והשלטון לא מתקן עוולות.
במאה הזאת אין גרעינים באבטיח,
אין תאי טלפון ברחובות,
אין שיוון בקיבוצים
ואין אידיאולוגיה בפוליטיקה.
במאה הזאת נתעשרה העברית בביטויים כמו נשימה עצמונית,
כשלון חלוץ ונבצרות מאונס.
שר בלי תיק הוא מעמד נדיר ומכובד.
בית הבראה נקרא צימר,
בית אבות נקרא אחוזה
ובית בושת – הממשלה.
במאה הזאת, מתבלט הדור השלישי בסלולארי ובמשפחה.
הנכדים מלמדים אותנו להשתמש במחשב ובשאר אביזרי האלף השלישי.
במאה הזאת, כבר לא שותים גזוז, צוף , מיץ פז ומי ברז.
שוטים מנהיגים את המדינה שלנו, ועוד כמה מדינות.
מאירן עד קוריאה, מהודו ועד בוש.
במאה הזאת, מיליונים נהרגים במלחמות ומתים ברעב וממחלות.
אלא שהפעם הכול מצולם ומתוקשר, מסודר ומשודר.
במאה הזאת, מגדלים עגבניות בטעם אננס,
פלפלים בטעם תות ובידור בטעם רע.
בלשון המעטה.
במאה הזאת, נעלמו מכונות הכתיבה, הפתיליות, הגטקעס,
הצניעות והבושה.
במאה הזאת, יושב ראש הכנסת והסוכנות מציע לנו להצטייד בדרכון זר.
פרסי או גרמני? סודני או תימני?
במאה הזאת, המשורר יכתוב: משיח לא בא, משיח גם לא מסַמס.
במאה הזאת – המאה של נכדי – הייתי רוצה להרגיש בבית...
ואינני יכול.
סבא.

ובנוגע לגל האנטישמיות החילונית שעובר עלינו

אני רק מתפלל מייחל ומקווה,
שבעוד 20 שנה,
כשאנחנו נהיה הרוב פה,
נתנהג אליהם טוב יותר
מהדרך שבה הם מתנהגים אלינו!!!

יום רביעי, 5 במאי 2010

גדעון לוי: ומה אצלנו?


הכותרות זעקו: גזענות וקיפוח. ואמנם, ההפרדה העדתית בבית הספר בעמנואל מחפירה ומקוממת.
האפרטהייד בקהילה החרדית כולה מעורר שאט נפש. ראשיתו בהתנשאות העמוקה, הקיימת בהלכה,
כלפי כל מי שאינו יהודי, והמשכו בגזענות כלפי עדות המזרח. הזעזוע שלנו, החילונים, ממה שקורה בעמנואל
ובבני ברק מוצדק ומבוסס. אחרי שאמרנו זאת - הבה ונתבונן בחלק מאתנו - האשכנזים, הנאורים והחילונים.
השד העדתי עדיין כאן, בבקבוק ומחוצה לו. לא קיפוח רשמי ובוטה כמו אצל החרדים, בלי תנאי קבלה על פי מוצא,
בלי הפרדה רבנית, ובכל זאת חטוטרת שאין מה להתפאר בה, גם אם היא מטויחת ומכוסה היטב.
בית הספר בעמנואל לא מקבל נערות מזרחיות? איום ונורא. ומה לגבי פרס ישראל? היזכרו בטקס
שהתקיים לפני כמה ימים: כמעט כולו על טהרת האשכנזים, חתני הפרס ומעניקיו. "פרס ישראלוביץ'",
הוא כונה פעם, במידה רבה של צדק. בין 158 חתני הפרס בתחומי התרבות היו רק עשרה מזרחים.
שיעורם לא גדול יותר בקרב יותר מ-600 חתני הפרס בכל התחומים. נכון, איש לא קבע שלמזרחים אין בו דריסת רגל,
איש לא הציב תנאי סף עדתיים כמו אצל הרבנים, מדי פעם אפילו זוכה בו מזרחי-מחמד,
בעיקר רבנים אלמונים בקטגוריית מחשבת ישראל - אבל התוצאה מדברת בעד עצמה.
קיפוח חילוני בתחפושת, חמור לפעמים יותר מקיפוח חרדי בוטה, שנעדרים ממנו כללי התקינות הפוליטית הטהרנית שלנו. הקיפוח הגלוי מעורר התנגדות וזעם; הקיפוח הסמוי (וכן, המאופק יותר) לא מעורר מחאה אצלנו.
מאז שנות ה-50 מספרים לנו שאין קיפוח; שאו-טו-טו לא נדע מי אשכנזי ומי מזרחי; שצה"ל הוא כור ההיתוך של כולם.
נכון שפעם לא היססו ראשי תנועת העבודה להשמיע בגלוי אמירות גזעניות מבחילות, כאלה שאיש לא יעז לבטא כיום.
אבא אבן הנאור כתב בשנות ה-50 על המזרחים: "עלינו להכניס בהם רוח מערבית ולא לתת שיגררונו
לתוך מזרחיות לא טבעית". יועצו הבכיר של מלך מרוקו, אנדרה אזולאי, משוכנע עד היום שיוצאי עדתו
הובאו ארצה רק כדי לשמש כוח עבודה זול וכדי לפזרם באזורי הספר כמגן אנושי. יש עמו ציטוטים מדברי
דוד בן-גוריון ונחום גולדמן שמאששים זאת. פעם גם אמרו כאן לאשתו: "את לא נראית מרוקאית".
כל אימת שאני פוגש את האיש המרשים הזה, בעל הקריירה המדהימה, אני לא יכול שלא לשאול את עצמי (ואותו):
למה היה הופך לו עלה לישראל? מזכיר מועצת פועלי דימונה, שבה גרים בני דודיו? או שמא פועל טקסטיל כמותם?
ומה קרה לזה שעלה, עמיר פרץ, אחד הפוליטיקאים ההגונים כאן, מהיחידים שמחזיקים בהשקפת עולם,
שהיה מושא להגחכה מיומו הראשון במשרד הביטחון, על רקע עדתי, בטח על רקע עדתי, גלוי או סמוי.
אין קיפוח וכל הצמרות שלנו - הפוליטית, הכלכלית, המשפטית, האקדמית ואפילו הביטחונית -
אשכנזיות, עם נגיעות קלות של מזרחים, כיוצאים מן הכלל שמאשרים להפליא את הכלל.
והכלל הוא שגם 62 שנה אחרי היווסדה, המדינה מנוהלת בידי אליטה טהורת עדה. כן, נכון,
היו לנו שני נשיאים מזרחים, בשום אופן לא מרוקאים, העדה הגדולה ביותר עד לאחרונה, שניים-שלושה רמטכ"לים,
יש כבר כמה אלופים, מנהל בנק או שניים, אף לא ראש ממשלה אחד, אבל מי סופר. השוויון הרי חוגג.
השוויון חוגג? בתחום תנאי השכר המצב אפילו מחמיר: אם ב-1975 השתכרו המזרחים בממוצע 79% משכר האשכנזים,
ב-1992 ירד השיעור ל-68%. על פי המחקרים הלא מעודכנים, הפער בהשכלה ישתווה רק בעוד 75 שנה.
בתי הכלא מלאים מזרחים, האוניברסיטאות הרבה פחות, רק כ-7% מחברי הסגל האקדמי הם מזרחים.
אבל למה לנו סטטיסטיקה? הבה ונשאל את עצמנו ביושר, כמה מהאנשים שמופיעים יום-יום בטלוויזיה הם מזרחים;
וכמה מהאנשים שחורצים את גורלנו הם כאלה. איחס, עמנואל; פויה חרדים, אבל הבה נתבונן בעצמנו תחילה.
כל הזכויות שמורות ,"הארץ" ©

איך אפשר להסביר בפשטות ב 4 דקות מה בדיוק קורה פה בעולם הזה...

פרוייקט אמץ חרד - גדול :)

מכתב לגבי גזית

אבל הערבים האלה, העלוקות, התולעים האלה, אלה שלא משרתים בצבא, הערבים האלו נהנים מהקדמה שהביאה להם המדינה, הביאה להם כבישים שנבנו, הם צורכים את החשמל, את המים, את שירותי הנקיון, רחובותיהם סלולים ומערכת החינוך החשוכה הפרמיטיבית שלהם ממומנת על ידי המדינה. הערבים האלו מיוצגים בכנסת על ידי שותפיהם שלא טובים מהם לאמונות הקיצוניות, הם מקדשים עצמות, הם מקדשים שטויות. הם משתמשים בשדות התעופה שלנו, בדרכם להפיץ את שנאתם למדינה בכל ארצות העולם וכל ישותם והויתם לא היתה יכולה להתקיים, אלמלא המדינה הסובלנית, הטפשית הזאת, היתה מחזיקה אותם בחיים.במוחם שטוף השנאה המפעפעת נגד כל משהו ישראלי, הם מפיצים את שנאתם באמצעו שרפת דגל ישראל ביום העצמאות. ואנחנו מתבוננים ושותקים. כי אנחנו אומרים "הם כאלה", זאת אמונתם, זה כאילו הקטע שלהם אבל עד מתי ננהג בהם בסובלנות ובסלחנות שכזו? עד מתי ניתן להם לבזות את הערכים הישראלים שלנו, של כולנו. מתי נבין שאנחנו צריכים לכלוא אותם בשכונותיהם, לנתק אותם מצינור החמצן של הקידמה, להותיר אותם לבד, בעליבותם ובשנאתם. תפסיקו לנקות להם את הרחובות, כבו להם את החשמל, נתקו להם את המים, הבה נוותר על המיסים שהם משלמים ובדר"כ לא משלמים. אין בהם כל תועלת! הם לא מייצרים כלום, הם לא תורמים כלום,
הם פרזיטים מן הסוג הגרוע ביותר. מצידי, אם זה היה ריאלי, הייתי אורז את כולם בחבילה אחת ומשלח אותם לאחיהם הפרימיטיבים בחצרות עיראק החשוכות, ובירדן ובכל המקומות ששם הם צריכים לחיות שהערבים יטפלו בהם.שם יגורו בחשכת ימי הביינים או כאן, סגורים בחומותיהם ללא כל קשר למדינת ישראל. ואז, שישרפו להם דגלים כרצונם, שיבזו את שם חילי צה"ל כרצונם ושיניחו לנו. סוף סוף שיניחו לנו לקיים מדינה מודרנית, ערכית, נטולת אורח החיים המעוות שלהם. יש לנו ארץ אחת, ובארץ הזאת צריכים לגור אוהבי הארץ. אין לנו ארץ בשבילם.

לא ככה גבי?