לפעמים אני חושב, איזה בעסה להיות אילן שילוח...
ואיזה כיף להיות פירסומאי חרדי.
הרי השוק שלו לא גדל. הוא לא מתרבה.
ליד קצב הריבוי הטבעי החרדי הוא נראה אפילו די בנסיגה...
קצב הריבוי הטבעי והכניסה הבלתי פוסקת של השוק החרדי לתחומים נוספים, או של תחומים נוספים לתוך השוק החרדי יוצרת מצב של תלות גוברת והולכת בשוק החרדי.
יותר ויותר חברות והאמת, שכבר כמעט כולן פועלות בשוק החרדי.
הסיבה המרכזית בחישוב פשוט היא:
אנחנו מייצרים הרבה יותר צרכנים.
הרבה.
יותר.
כדי להבין כמה הצרות של אילן גדולות צריך להבין כמה השוק החרדי לא מקבל.
לפעמים אנחנו לא מקבלים 3% מתקציבי השיווק בחברות שבהם משקל החרדים הוא פי 4 - 5 ויותר.
כבר היום, אם חברות היו מחלקות לשוק החרדי רק חצי ממשקלם בפעילות של הלקוח מפת הפרסום בישראל היתה משתנה מקצה לקצה.
וזה הופך אותנו, הפירסומאים החרדיים לאופטימיים.
כי אנחנו יודעים שהחישוב שלנו פשוט:
אנחנו מייצרים הרבה יותר צרכנים.
הרבה.
יותר.
אז בזמן שאילן והחבר'ה משקיעים באינטרנט שאוכל להם את הטלוויזיה
אנחנו ממשיכים לייצר צרכנים.
יקח שנה, יקח שנתיים, יקח חמש. בסוף זה יקרה.
בעצם זה כבר קורה.
איזה כיף להיות פירסומאי חרדי.
אז אני רוצה עוד קמפיינים באתר בחדרי חרדים :)
השבמחקשמה לינק אליך בבלוג שלי, יום נפלא!